המילון המלא לרוכב

חלק 1: סגנונות רכיבה

אול מאונטיין- סגנון המשלב טכניקה רבה כולל קטעי רכיבה קשים. סגנון זה דורש כושר, סיבולת ויכולת רכיבה בעליות ממושכות.    

דאון היל-  סגנון רכיבת הרים קשוח במיוחד. כולל מעבר מכשולים, קפיצות (דרופים) גבוהות ומעבר על סלעים.

פרי רייד -  סגנון רכיבה קשה, הדורש מיומנות גבוהה אך פחות תובעני בצד הכושר. כולל מעבר מסלולים וירידות במהירות.

טריאל סגנון רכיבה הדורש סבלנות ומיומנות, אבל לא מאוד קשוח. מבוסס בעיקר על קפיצות ודילוגים ממשטח למשטח, בלי להיעזר באמצעים כמו רמפה.

סטריט -  סגנון רכיבה פעלולני המיועד לשטחים עירוניים. במקום להשתמש ברמפות או משטחי קפיצה ייעודיים, משתמשים במתקני רחוב כמו ספסלים ומעקות.

סינגל – קטע רכיבה בו מסוגל לעבור רוכב אחד ברוחב השביל. במקרה של קבוצת רוכבים, הרכיבה תתבצע בטור.

קרוס קאנטרי מכונה גם בראשי התיבות XC. זהו סגנון רכיבת ההרים ה"קלאסי", שדורש סיבולת וכושר, לצד יכולת להתמודד עם קטעי רכיבה קשים או עליות ממושכות.

 

חלק 2: מונחים טכניים

א'

אוכף  - מושב האופניים. יכול לבוא בכמה צורות, כאשר ישנו "מושב בננה" וגם מושבים אנטומיים

אופני הרים – אופניים בעלי שילדה מאסיבית ומחוזקת ובעלי צמיגים רחבים. מיועדים בעיקר לרכיבה בשבילים לא סלולים ובשטח

אופני כביש – אופניים המיועדים לרכיבה בכבישים סלולים בלבד. אופני כביש יהיו בעלי גוף דק וקלי משקל, לצד צמיגים דקים, המיועדים לרכיבה מהירה.

אופני סייקל קרוס -  אופניים דומים לאופני כביש, אך בעלי שילדה חזקה יותר ומיועדים לרכיבת שטח. עובי הגלגלים הוא עבה יותר מאופני כביש, אך דק מאלה של אופני הרים.

אופני עיר  אופנים כבדים אך נוחים לרכיבה ומיועדים לרכיבה בעיר.

אופני שיכוך מלא אופניים בהם מותקנים בולמי זעזועים גם מלפנים וגם מאחור יכונו כך.

ארכובה – או קראנק בלועזית, היא הזרוע המחברת בין הדוושה לציר המרכזי ומעבירה את הכוח של הדיווש לגלגלי השיניים בחזית האופניים.

 

ב'

באני הופ  -  טכניקת קפיצה לצורכי מעבר מכשולים, שקיבלה את שמה בשל הדמיון הרב שלב לניתור של ארנבת.

בולם זעזועים או בלעז שוק אובזרבר, הוא מנגנון שכשמו כן הוא: לשכך את הזעזוע שנוצר במהלך המגע של הצמיג עם מהמורות ואבנים בדרך. בניגוד לתפיסה הרווחת, תפקידו הוא לשפר את אחיזת הגלגל בקרקע ולא בהכרח רק לאפשר רכיבה נוחה, בכך שהגלגל לא קופץ ולא ניתק מהקרקע עם כל קפל באדמה, אלא נצמד ל"חמוקיה" ועולה ויורד בהתאם. ישנן שיטות שונות לבניה של בולמי זעזועים, חלקים מבוססים על קפיצים וחלקם על לחץ אוויר או נוזל (שמן). בולם זעזועים יכול להימצא או על המזלג הקדמי ואז ייקרא בולם זעזועים קדמי או בולם זעזועים המורכב על הגלגל האחורי, ונפוץ באופני שיכוך מלא (ע"ע).

בלם – המנגנון האחראי לעצירת האופניים מתנועתם. בלם קדמי יורכב על המזלג הקדמי (ע"ע) והאחורי על החיבורים של האוכף (ע"ע). ישנם שני סוגים עיקריים של בלמים – בלמי דיסק ובלמי וי. הסוג הראשון והיקר יותר, אינו מפעיל לחץ על החישוק (ע"ע) אלא על דיסקית מתכת המחוברת לגלגל והוא נחשב למנגנון בלימה טוב יותר. בלמי וי מכונים כך בשל צורתם, צורת האות V, והם מבוססים על כך שהזרועות נמשכות פנימה ומצמידות רפידות ישירות לחישוק, המפעילות עליו לחץ וחיכוך, וכך מאיטות את סיבובו ותנועתו.

 

ג'

ג'יפה – כינוי סלנג לנוזל האטימה שנמצא בתוך פנימית של גלגל או בצמיג נטול פנימית.

גלגל שיניים – גלגלי שיניים מהווים את מערכת התמסורת של האופניים. סיבוב הדוושה עם הרגל, מותח מניע את גלגלי השיניים הקדמיים, שמותחים את השרשרת (ע"ע) וזו בתורה מניעה את גלגלי השיניים האחוריים, וכך האופניים נוסעים!

גלגלת מתיחה – גלגלת מתיחה או בשמה הלועזי pulley, היא רכיב במעביר ההילוכים האחורי (ע"ע), זרוע שתפקידה לשמור את השרשרת מתוחה, גם בעת העברת הילוכים.

 

ד'

דוושה - או פדל בלעז, הוא משטח מתכתי חלק או בעל שוליים משוננים, עליו מניחים את כף הרגל באופניים ועליו מפעילים לחץ באמצעות שרירי הרגליים כדי לייצר את התנועה המעגלית שמניעה את גלגלי השיניים (ע"ע). חוץ מהכידון (ע"ע), הדוושה היא נקודת הממשק העיקרית של גוף הרוכב עם אופניו.

דוושה נטולת תפס - מערכת דוושות וקרסים המתחברים לתחתית נעל הרכיבה, כאשר הרגל מחוברת ישירות לדוושות  עם נעליים מיוחדות שהותאמו להן. שיטה זו מאפשרת לרוכב ניצולת טובה יותר של הכוח שהוא משקיע בפעולת הדיווש ויכולת שליטה טובה יותר באופניו. מערכת ידועה של דוושות נטולות תפס היא SPD, או Shimano Pedaling Dynamics, מתוצרת חברת שימאנו היפנית (ע"ע).

דאבל טראק – הוא כינוי לועזי לשביל רחב המתאים למעבר של כלי רכב. לרוב הוא יהיה קל יותר לרכיבה מאשר סינגל טראק (ע"ע), שביל צר המתאים למעבר של אופניים בודדים.

דרופ כינוי בעגת הרוכבים ל... קפיצה. מעבר עם האופניים מנקודה גבוהה לנקודה נמוכה יותר באמצעות נסיעה מהירה ואז נפילה חופשית.

 

ה'

הילוך ­– הילוכים הם הדרגות במערכת התמסורת של האופניים, המאפשרים שינוי של פיזור העבודה בין הגלגלים, ובהתאם לתנאי הדרך, באופן דומה למערכת המצויה במכונית. הילוכים נמוכים יספקו יותר כוח ישיר לגלגלים לצורכי מעבר בתנאים קשים וידרשו יותר מאמץ, ואילו הילוכים גבוהים הם "קלים" יותר ונועדו לנסיעה במהירות גבוהה. כל הילוך באופניים מבטא יחס שונה בין מהירות לכוח.

 

ז'

זנב קשיח – הוא כינוי לאופניים בעלי בולם (ע"ע) קדמי בלבד.

 

ח'

חישוק – טבעת מתכתית שאליה מחוברים החישורים (ע"ע), והיא החלק שאליו מחברים את הצמיג (ע"ע). חישוקים לרוב יהיו עשויים מאלומיניום (ע"ע), אך לעתים יהיו עשויים גם מחומרים אחרים. אחת הצרות הנפוצות ברכיבה היא התעקמות של החישוק כתוצאה ממכה, ולכן לא פעם יוצרים גם חישוקים עם דופן מחוזקת.

חישור  - חישור הוא מיתר מתכת מתוח המחבר בין החישוק לבין ציר הגלגל. החישורים הם אלה המעניקים לגלגל צורה, גמישות ועמידות.

 

ט'

טיובלס – כינוי מלועזית לצמיג נטול פנימית (ע"ע). פופולרי בעיקר באופניים המיועדים לרכיבת שטח, לרוב יהיה רחב.

טאפר כינוי לחלק צינורי בכידון או בשלדה בעל קוטר משתנה, יהיה רחב יותר בבסיסו, מה שמוסיף עמידות מבלי להוסיף משקל לאופניים. נועד לשיפור היגוי ומהירות מתפרצת (ספרינט).   

 

י'

ידית אחיזה - מכונה גם גריפ. המשטח בקצוות הכידון (ע"ע) שעליו מונחות ידי הרוכב בשעת רכיבה.

ידית בלם נמצאת על הכידון ובלחיצה, מפעילה את מנגנון הבלימה. הידית בימין מפעילה את הבלם האחורי, ואילו השמאלית מפעילה את הבלם הקדמי.

ידית מעביר הילוכים – זוהי ידית, כפתור או חוגה המפעילה את מעביר ההילוכים (ע"ע), ומחליפה (מעלה או מורידה) בין ההילוכים. לרוב, ידית מעביר ההילוכים האחוריים תימצא בימין, ואילו ידית ההעברה להילוכים הקדמיים בשמאל.

 

כ'

כבל – באופניים ימצאו שני סוגי כבלים: כבל הילוכים, המחבר את ידית מעביר ההילוכים (ע"ע) למנגנון החלפת ההילוכים וכבל בלם, המחבר את ידית הבלם למנגנוני הבלימה הקדמיים והאחוריים.

כידון – מוט רוחבי שהטייתו ימינה או שמאלה משמשת להיגוי האופניים. הכידון מחובר לשלדה באמצעות מוט הכידון. הכידון הוא גם המקום שעליו מורכב כל ממשק השליטה והבקרה של האופניים: ידיות הבלמים וידיות העברת ההילוכים. על הכידון ניתן גם להתקין מצלמה, פנס קדמי, מחזיר אור או מחשב דרך.

 

ל'

לחץ אוויר –  לרוב משמש כאמת מידה לניפוח של הצמיג, ונמדד ביחידות של PSI. לחץ אוויר גבוה בצמיג יהפוך אותו לקשיח יותר ומאפשר רכיבה מהירה, ואילו לחץ אוויר נמוך, מאפשרת לצמיג גמישות הנדרשת יותר לעבירות, אבל מתבטאת גם ברכיבה יותר איטית.

 

מ'

מחשב רכיבה – מכונה גם לעתים ספידומטר. זוהי יחידת מחשב, המורכבת על הכידון ומציגה לרוכב נתונים כמו מהירות, מרחק, מרחק מצטבר ועוד, בהתאם לדגם של המחשב.

מוט כידון החלק המחבר בין הכידון ובין המזלג (ע"ע)

מוט כיסא – המוט שאליו מחובר האוכף (ע"ע). מחובר לשלדה על ידי הברגה או מנגנון פתיחה מהירה (ע"ע)

מזלג - החלק הקדמי בשלדה המחבר את הכידון לגלגל בעזרת שתי זרועות ומכאן הכינוי מזלג.  הגלגל הקדמי יושב בין שתי "שיני" המזלג.

מיסבים – מרכב של כדורי מתכת או גלגלים מוקפים בטבעות מתכת מסוככות המאפשרים תנועה סיבובית נטולת חיכוך. באופניים ניתן למצוא גם מיסבים סגורים, המוגנים נגד חדירת אבק ומים. מיסבי הראש הם אלה המאפשרים לכידון ולמזלג לנוע בחופשיות. 

מעביר הילוכים – אחורי או קדמי, זהו המנגנון המעביר את השרשרת מגלגל שיניים אחד לאחר, וכך מאפשר את החלפת ההילוך (ע"ע).

משאבה – ההתקן המשמש למילוי אוויר בצמיג הגלגל. ישנן משאבות מסוגים שונים, החל במשאבות פשוטות ועד משאבות עם בלוני פחמן דו חמצני. משאבה היא פריט חובה לכל רוכב אופניים, ולרוב תחובר לקורה בשלדה.

 

נ'

נצנץ – נצנץ הוא לא רק סלנג צבאי למי שמקטין ראש, זהו גם פריט בטיחות ראשון בחשיבותו. זהו פנס LED  מהבהב, לרוב בצבע אדום, אשר ניתן לתלות על הקסדה (ע"ע) או על האוכף כדי שהרוכב ייראה בלילה מרחוק.

 

ס'

סינגל טרק – שביל צר ברוחבו המתאים לרכיבה של זוג אופניים אחד בלבד בכל פעם, כך שחבורת רוכבים תצטרך לרכוב בו בטור. בדרך כלל, קטעי רכיבה כאלה יהיו גם קשים ודורשים מיומנות בגלל מכשולי דרך.

 

פ'

פיטמה – או ניפל בלעז, היא החלק המחבר את החישור (ע"ע) לחישוק (ע"ע). סיבוב הפטמה מאפשר או למתוח את החישור או לרפותו לפי צורך.

פנימית – קרויה גם אבוב, היא חלק פנימי בצמיג, בלון גומי הניתן לניפוח ומעניק לצמיג נפח. הפנימית מרככת מהמורות ומכשולים, ומקובל לנפח אותה בלחצים שונים בהתאם לתנאי השטח, כדי להגביר את אחיזת הצמיג בקרקע.

פתיחה מהירה – ציר שאליו מחוברת ידית, המאפשר את השחרור שלו במהירות ללא צורך במברג או כלי עבודה אחר. צירי פתיחה מהירה משמשים לנעילת הגלגלים לשילדה (ע"ע), ובחלק מדגמי האופניים יש גם מנגנון פתיחה מהירה למוט האוכף. לצערנו, אלה גם חביבים על גנבים, מאותה סיבה בדיוק...

 

צ'

צביטה  - הוא סוג של נקר הנגרם מהצבטות של הצמיג בין סלע ובין החישוק, שיוצרת נזק בדמות שני חורים סמוכים בצמיג. הכינוי הלועזי לנקר הזה הוא סנייקבייט,  הכשת נחש, בשל הדמיון לפצע הכשה.

צמיג הצמיג הוא נקודת הקשר העיקרית של האופניים עם הקרקע. עשוי מגומי או משולב עם חומרים מחזקים כמו קוולאר, מבנה הצמיג יקבע את אחיזת הכביש של האופניים שלכם. צמיג רחב ועבה מתאים יותר לרכיבת שטח, מאחר ויש לו שטח פנים גדול במגע עם הקרקע. צמיגים דקים מתאימים לרכיבת כביש מהירה.

 

ק'

קורה – חלקי המתכת המהווים את גוף האופניים, נקראים גם קורות. הקורה העליונה, זו שמחברת בין המושב לכידון, נקראת קורת ראש, ואילו הקורה התחתונה, זו שהולכת מהכידון לארכובה נקראת... ובכן... קורה תחתונה.

קוליס - עקבות הצמיג שנותרות טבועות בשטח רך בעת שהוא חולף עליו. קוליס יכול להיות מרכב ארבע גלגלי או דו גלגלי, כמו אופניים.

קסדה פריט הבטיחות מספר 1 לכל רוכב אופניים ופריט שהמילה "חובה" קטנה מלהסביר את חיוניותו. הקסדה מגינה על ראש הרוכב מפני פגיעה בכל מצב של נפילה או תאונה.

קרניים -  תוספות לכידון המותקנות בקצותיו, ומאפשרות מגוון גדול יותר של אופני אחיזה בו. מכונות כך בשל הדמיון שלהן לקרני שור

 

ש'

שילדה - גוף האופניים, עשוי מאלומיניום או מחומרים קלים יותר כמו סגסוגות המכילות סיבי פחם.

שרשרת -  אוסף חוליות מתכת המחוברות זו לזו ומורכבות על גלגלי השיניים. תפקידה של השרשרת הוא לקשר בין גלגלי השיניים (ע"ע) הקדמיים לאחוריים.

 

ת'

תקר מכונה בסלנג ישראלי פנצ'ר (עברות של Puncture, ניקוב, מה שקורה לצמיג פגוע) או נקר. תקר, נקר או פאנצ'ר, יכול להיגרם ממגוון של גורמים: חלקי זכוכית, קוצים חדים, אבנים או סלעים, ובמסגרתו נוצר חור או קריעה בפנימית או בגוף הצמיג.

תורם איברים – כינוי מורבידי משהו לרוכב שמתעקש לרכוב בלי קסדה (ע"ע)

19